דיוויד דמלין ז"ל

3.3.2002- 8.6.1973

בנם של רובי ואליוט. נולד ביום ח' בסיוון תשל"ג (8.6.1973) בהרצליה. אחיהם הצעיר של איזבל, שאול וערן.

את מרבית שנותיו העביר דיוויד בתל אביב עם אמו ואחיו ערן, לשם הם עברו לאחר פרידת הוריו. דיוויד התחנך ב"תיכון חדש" עד כיתה ח' ולאחר מכן עבר לבית-הספר לאמנויות "תלמה ילין" בגבעתיים ולמד במגמת מוזיקה. כבר בכיתה ז', החל דיוויד לנגן בקרן-יער במרכז המוזיקה ביפו ובתזמורת של המרכז "צלילי אביב". בהמשך, הוא ניגן גם בתזמורת של בית הספר "תלמה ילין", שם היה נגן קרן ראשונה והשתתף בהופעות התזמורת בחו"ל. בשנותיו האחרונות בתיכון למד דיוויד גם ניצוח מוזיקלי ואף שקל להתעמק בתחום.

 

דיוויד התגייס לצה"ל בנובמבר, 1991. למרות שהוצע לו פרויקט מוזיקלי בתזמורת צה"ל, הוא העדיף לבחור בשירות קרבי בחיל ההנדסה. הצטיינותו של דיוויד בצבא התחילה עוד בטירונות, אותה הוא סיים כמצטיין פלוגתי ולאחר זמן מה נשלח לקורס מש"קים אשר גם אותו סיים כחניך מצטיין. בהמשך שירותו, דיוויד נשלח לקורס קצינים ואף סיים את בה"ד 1 כמצטיין פלוגתי. בתור קצין, פיקד דיוויד על מחלקת טירונים ובקורס מש"קים והמשיך כסמ"פ בקורס זה. בשנתו הרביעית בצבא, דיוויד מילא תפקידי מ"פ בקורס מש"קים ועם פלוגה מבצעית בחברון, תפקידים המיועדים בדרך כלל למ"פ ותיק. לאחר שחרורו מהצבא נסע דיוויד לטיול בדרום אמריקה למספר חודשים, ובשובו החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ופסיכולוגיה. לדיוויד הייתה משיכה לפילוסופיה יוונית, הוא גילה עניין רב בכתביהם של איסכילוס ואפלטון.

 

בתור סטודנט היה דיוויד אקטיביסט ודמות מרכזית במאבק להורדת שכר הלימוד בשנת 1998, יחד עם יושב-ראש אגודת הסטודנטים. דיוויד לקח את התפקיד באחריות רבה וניהל מאבק ארוך ומתוקשר אשר במסגרתו היה אחראי לארגון הפגנות, ניהול המטות השונים, חסימת הכניסה לאוניברסיטה ועוד. במהלך המאבק ושביתת הרעב רזה בכ-10 קילוגרם, ונעצר מספר  פעמים ע"י המשטרה. לבסוף, המאבק הגיע לכדי פשרה בין הצדדים. לאחר המאבק נתבקש דיוויד ע"י אגודת הסטודנטים להיות הרכז האקדמי של מכינת מיצר- המכינה למנהיגות ואחריות חברתית ברמת הגולן, שהייתה אז מכינה צעירה בתחילת דרכה. דיוויד נענה לקריאה ובתור הרכז האקדמי החדש, החל לעניין בני 18 בלימוד שנת י"ג במכינה. במסגרת תפקידו, התרכז בהקניית ערכים  לבני הנוער, חשיפתם לתחומי המוסר והפילוסופיה על ידי קיום "חברותות" בביתו עד שעות הלילה המאוחרות. בד בבד פעל בנושא איכות הסביבה ברמת הגולן, בין היתר בפרויקט מיחזור שהפעיל בבתי ספר ובפרויקט ניקוי הנחלים.

 

תחילת עבודתו של דיוויד ברמת הגולן הייתה תקופה בה החל להתעניין בספורט הרכיבה על אופניים, אופני שטח ואופני כביש. הוא התנה את עלייתו לשם בכך שיעשה זאת על אופניו. ואכן, דיוויד רכב מביתו בתל אביב לרמת הגולן על אופניים, ומאז חזר על הנסיעה הארוכה עוד מספר פעמים. במקביל לפעילותו ברמת הגולן החל בלימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב, בתחום הפילוסופיה של החינוך, וכן עבד באוניברסיטה כמתרגל של סטודנטים לתואר ראשון בלוגיקה. באוניברסיטה הכיר את קרני שהפכה לבת זוגתו.

 

בסוף חודש פברואר, 2002, יצא דיוויד לשירות מילואים בשומרון. לקראת השירות הוצע לו לבקש דחייה, אך הוא השיב בשלילה, בטענה שלא יוכל להביט בפני תלמידיו המתגייסים כשהוא בעצמו דוחה את שירותו. הוא יצא לשירות בן חודש, כשבתרמילו, בין היתר, ספר הקוד האתי של צה"ל. ביום י"ט באדר תשס"ב (3.3.2002) הוצב דיוויד עם חייליו במחסום מצפון לעפרה, בדרך לשכם. בשעת בוקר פתח מחבל באש לעבר המחסום והרג עשרה אנשים, ביניהם גם את דיוויד. בן עשרים-ותשע היה דיוויד בנופלו.

דיוויד היה חבר נאמן, אדם ערכי ומחנך דגול שהיווה השראה ומופת עבור סובביו. כמו שחינך, כך גם פעל - לתרומה למכינה, לקהילה, לצבא ולחברה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול והותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.